אברהם שטרוק – הרופא מג׳ירונה

הליכה ברובע היהודי של ג׳ירונה (או "קאל" בספרדית) היא מסע לעבר אשר מעלה ניחוחות וזכרונות עתיקים בני כמה מאות שנים. סיפורו המיוחד של הרופא אברהם שטרוק, שביתו המשומר חושף היסטוריה יהודית מרגשת.

לחזור ולשוטט ברחובות הרובע היהודי שבעיר ג׳ירונה, יותר מחמש מאות שנה אחרי גירוש יהודי ספרד, זו זכות גדולה. אם תעצמו עיניים תצליחו לדמיין שהשנה היא 1480, רק 12 שנים לפני גירוש היהודים מספרד, ותוכלו להקשיב להמולת הרחוב ולשיחות של העוברים ושבים בו. פרוונים, רופאים, סוחרים, חברי קהילה שלמה שחוותה על בשרה את החורבן.

סיפורה של הקהילה, מן העשירות ויצירתיות ביותר בספרד של ימי הביניים, מתוארת על ידי הרחובות בהם אתם פוסעים, כאשר דלתות הרחוב, לכאורה סגורות, נראות נפתחות באמצעות סיפורם של תושביהם הקודמים. כך במקרה של דמותו הידועה של רופא מן המאה החמש-עשרה, אברהם אסטרוק דס פורטל, אשר סיפורו חי ונושם באלמנטים מקוריים מהעבר כמו רציפי אבן, פרטי ברזל יצוק ודלתות העץ העתיקות בסמטאות פורסה והרננדז, סמטאות כה מרגשות בפרטיהן עד שנשמרו בשלמותן מאחורי החומות של מוזיאון ההיסטוריה היהודית של העיר.

אברהם אסטרוק דס פורטל היה בן למשפחה משפיעה בת חמישה דורות של רופאים מכובדים שהתגוררו בקאל. סבו היה הרופא היהודי נתן המוס פורטל, שמלאי מספריו האישיים מ-1410 נשמר, רבים מהם הקשורים לרפואה ואסטרונומיה. כיום, לאחר מאות שנות המתנה, נפתחת שוב דלתו של אברהם אסטרוק דס פורטל אותה הוא עצמו נעל בפעם האחרונה ביום אחד בקיץ 1492. היה זה רק באביב האחרון, במהלך שיפוץ צנרת מקרי, שהתגלתה דלתו המקומרת בת המאה ה-13 של אברהם אסטרוק. בדיקה ארכיאולוגית גילתה כי ביתו סבל משריפה רצינית במאה ה-14 המאוחרת; עובדה אשר חופפת את הפרעות בקאל בקיץ 1391 ומאשרת את מימדי ההרס של הפשיטה.

עם זאת, נראה כי אברהם אסטרוק לא חווה תקיפה זו בבשרו, אלא הוריו וסביו. למעשה, אברהם היה היה חלק מדור מוחלש החי בידיעה ששנות הזהב של יהדות ספרד נותרו מאחור. בניגוד לרופאים יהודים של זמנו, אסטרוק נשאר נאמן לאמונתו ודחה את ההתנצרות שוב ושוב כאמצעי לגאולה, כפי שעשו דמויות מפורסמות כמן לורנס בדוס (Llorenç Bados), רופא חצרו של מלך פרדיננד השני ושכן ברחוב של אסטרוק, ואשר שנים מאוחר יותר גונה שמו על ידי האינקוויזיציה לאחר מותו.

בינתיים וכמחוות מרדנות מלאה, נישא אסטרוק לבונה דונה מג׳ירונה, גברת יהודיה, ויצר איתה משפחה. ביתו גבל עם חצר בית הכנסת (כיום מוזיאון ההיסטוריה היהודית), בעת שחזיתו נפתחה לעבר סמטת הרננדז, אז שוקקת חיים. עם הידרדרותו של רובע הקאל, נאבק אסטרוק להתגבר על תקופות הקושי בעיסוקו כרופא ולמרות המחסור הכללי, שמו היוקרתי הניב לו לקוחות טובים, ביניהם נוצרים רבים.

אך למרות מאמצי יהודי הקאל לשרוד, תקוותם תאבד ב-31 במרס 1492, עם חתימת צו גירוש היהודים. ארבעה חודשים מאוחר יותר, בחודש יולי, נציגי הקהילה נאלצו למכור שני בתי כנסת, כשאחד מהם כבר נחרב, לנוצרים. כך גם נאלץ לעשות אסטרוק, כאשר מכר את ביתו רק בעד 60 פסטות. זמן קצר לאחר סיומו של הקיץ, אסף הרופא את משפחתו ואת ספריו, נעל את דלת ביתו בפעם האחרונה ועזב את עולמו בקאל. כיום, כאשר אנו מתבוננים על התותחים בסמטת הרננדז, נראה כי אולי העולם שלו, העולם של אסטרוק, ממשיך להיות נוכח ברחובות של ג׳ירונה בזכות נוכחותנו.

טיול בקאל של ג׳ירונה דורש מחויבות למקום ולעברו, שכן ככל שחודרים עמוק יותר אל תוך נבכיה של השכונה, כך גם מתעצמת תחושות הריגוש. זוהי הזדמנות להיכרות אינטימית עם מקום שבו הזמן חתם על הסכם שלום עם השכחה. אבנים שמדברות ודלתות הנפתחות לעבר שכונה הלוחשת באוזן סיפורים מן העבר.