מאחורי חומותיה המימי-ביניימיות של אָבִילָה, מהשמורות ביותר באירופה, מסתתרת סיפור שהפך את פני הרוחניות היהודית. מעבר ליופייה הטבעי והאדריכלי, עיר מורשת עולמית של אונסק"ו מציעה קריאה אחרת: רחובות שבהם חיה אחת מקהילות היהודים המשפיעות ביותר בקסטיליה, ודמות יחידאית – רבי משה בן שם-טוב דה ליאון, האיש שמייחסים לו את חיבור הזוהר, ספר היסוד של תורת הקבלה.
כשעה נסיעה בלבד ממדריד, אָבִילָה ידועה בחומותיה, בכנסיותיה ובמורשת תרזה הקדושה. מעטים המבקרים יודעים כי בעיר שוכנת מורשת ספרדית עמוקה, שחוזרת ומאירה בזכות רשת מורשת יהודית ספרד, שפיתחה מסלולים, שלטי הסבר ופעילויות תרבותיות כדי להנגיש את הזיכרון הזה.
נוכחות יהודית באָבִילָה מתועדת החל במאה ה-12. בסוף ימי הביניים הייתה האלחמה (הקהילה) שלה מן החשובות בקסטיליה, עם בתי כנסת, מקוואות ובית קברות ששרד עד היום כ"גן ספרד". בשיאה היוו היהודים כמעט עשרים אחוז מאוכלוסיית העיר, ועסקו במסחר, במלאכה ובמימון.
באווירה זו, בסביבות שנת 1295, הגיע משה דה ליאון לעיר. יליד ליאון (כ-1240), פילוסוף, מקובל וכותב פורה. לפני שהשתקע באָבִילָה עבר בשכונות יהודיות גדולות כמו גוודלחרה ווַיַדוליד, ובשנת 1264 הזמין העתקה של "מורה נבוכים" לרמב"ם – עדות מוקדמת להתעניינותו בפילוסופיה. אך יצירתו המפורסמת ביותר תהיה אחרת: הזוהר, "ספר הזוהר".
דרכו האינטלקטואלית של משה משקפת את המתחים ששררו אז ביהדות, בין שני זרמים: בעלי ההלכה המילולית שנתמכו באליטות ושמרו על חוק קפדני, ובין המקובלים שדגלו בעוני ובקרבת הטבע, קרובים יותר לשכבות העממיות. משה השתייך למקובלים. חייו הנודדים נשאו ממד כמעט אפוסטולי: הפצת רעיונות, כתיבה, ויכוחים. באָבִילָה מצא שלווה בביתו של יוסף דה אָבִילָה, יהודי משפיע שסיפק לו תמיכה ונוחות. שם השלים את הזוהר – ספר שנכתב בארמית כדי להיראות עתיק, בנוי כדיאלוגים ופרשנויות המיוחסים לרבי שמעון בר יוחאי. הוויכוח על אבהותו היחידה של הספר נותר פתוח עד היום.
מעבר לזוהר, כתב משה כעשרים וחמישה חיבורים, בהם "ספר הרימון" (1287) – פירוש קבלי למצוות; "הנפש החכמה" (1290) על הנשמה ותיקון העולם; "שקל הקודש" (1292) על החיים שלאחר המוות; ו"ספר הסודות" (1293) על סתרי האלוהות.
נפטר בשנת 1305 באָרֵבָלוֹ, בדרכו לפגוש תאולוג אחר. נקבר בבית הקברות היהודי של אָבִילָה, שהתגלה מחדש ב-2012 והפך ל"גן ספרד" – בית הקברות היהודי הגדול ביותר שנמצא בספרד עד כה.
להסתובב באָבִילָה כיום
מסלול היהודי בעיר נושא גם הוא את חותמו של משה דה ליאון. הוא מתחיל ברחוב סנטו דומינגו, לב השכונה היהודית הישנה, וממשיך דרך ולספין ורייס קטוליקוס, שם שלטי הסבר מציינים בתים היסטוריים. גן משה דה ליאון, סמוך לשער מַלַבֶנטוּרָה, מנציח את מחבר הזוהר. גן ספרד בפרברי העיר מזכיר את אלה שנחו שם מאות שנים. בקרבת מקום ניצבים קפלת מוסן רובי וכנסיית נואסטרה סניורה דה לָס נייבס מעל בתי כנסת לשעבר – עדים שקטים להתאמה ולקרע.
אָבִילָה שומרת גם את העותק היחיד ששרד מגזירת הגירוש של 1492 בקסטיליה, מסמך שסימן את סופה של דו-קיום.
מדי ספטמבר מצטרפת העיר לימי תרבות יהודית אירופיים, עם סיורים מודרכים, קונצרטים וסדנאות בישול שמחיות מחדש מתכונים ספרדיים בחומרי גלם מקומיים. זה לא רק מבט באבנים – זה דיאלוג בין עבר להווה, סיפור שעודנו נרקם.
