יש האומרים כי אגדות אינן אלא מילוי תוכן במקום בו הוא אינו קיים. אך האם זה כך במקרה של אגדות הר המונז'ואיק ובית הקברות?
מבקריה של העיר ג׳ירונה או 'המוקפת נהרות' כפי שקינו אותה הרומאים, מופתעים תמיד לגלות כי מבוך רחובותיה הצפופים יושב למעשה חבוק בטבע מרהיב הרוקם את אופק העיר. טיול במעלות חומותיה ממריץ את החושים דרך צבעיה העזים של חלקה הצפוני של העיר; שם, לנגד הכחול הזוהר של השמיים, עומד לו מונז'ואיק – 'הר היהודים'.
מונז'ואיק, כפי שמגלה שמו, הינו מקום בעל היסטוריה יהודית, שכן שימש במשך מאות שנים כבית קברות לקהילת יהודי ג׳ירונה. מחוץ לחומות העיר, באפיק נחל משופע, פזורים מאות קברים המופנים מזרחה, לכיוון ירושלים. הקרקע של בית הקברות הייתה בבעלותה של הקהילה היהודית מראשית ימי הביניים ועד שנת 1492, שנת גירוש היהודים, בה נמסרה הקרקע לידי האציל ג'ואן סריארה, אשר נטש אתה כמה שנים מאוחר יותר. מופקר ונשכח, בית הקברות סבל מביזה וחילול קודש, ורוב מצבותיו מוחזרו כאבני בניין לבתיהם של תושבים סמוכים.
בסוף המאה ה-19, בעט בנייתה של מסילת הרכבת המקשרת בין ג׳ירונה לצרפת, מספר פועלים נתקלו במקבץ אבנים הנושאות כתובות מוזרות: זיכרון עברה העברי של העיר מפוסלים באבן. כיום, שרידים עתיקים אלו מוצגים במוזיאון להיסטוריה היהודית בג׳ירונה, כאוסף המצבות הגדול ביותר של יהדות חצי האי האיברי.
באשר לאתר בית הקברות במונז'ואיק, גם הוא נושא סיפור מרתק. בתוך שטחו הרחב של בית הקברות מסתתר שטח קטן יותר, הידוע בקרב המקומיים בשם 'בו ד'אור' (Bou d’Or) – שור הזהב; זהו מקום בו המציאות הופכת לאגדה בת מאות שנים אשר מספרת על יציאתם הסופית של היהודים מג'ירונה. לפי האגדה, כאשר היהודים עזבו את העיר, פנו הם לעבר בית הקברות, במונז'ואיק. מאחר ולא היו מסוגלים לסחוב את כל אוצרותיהם הרבים, קיבצו אותם יחדיו ויצקו שור זהב ענק אותו קברו עמוק באדמה בתקווה שיום אחד יחזרו לג׳ירונה ולאוצר החבוי אשר ימתין לשובם.
אומרים כי רבים מתושבי העיר ניסו לחדור לבית הקברות בחיפוש אחר האוצר, אך ללא הצלחה, שכן כל פסיעתם על האדמה הקדושה עוררה את שאגותיו האיומות של העגל אשר הסיטה אף את ההרפתקן הנועז ביותר מלהמשיך בחיפושו.
לילה אחד, שלושה צעירים תחת השפעותו של יותר מדי יין, העזו לצאת בחיפוש אחר שור הזהב. עמוסי אתים וחבלים צעדו ושרו להם בדרכם למונז'ואיק. בעט כניסתם לבית הקברות, גבר חיוור ומסתורי פנה לעברם: "האם מחפשים אתם משהו? הנני מכיר את המקום היטב". בטיפשותם, חשפו הצעירים את כוונותיהם בלעג אך הופתעו כאשר הוליך אותם הגבר למקום מבודד בו חשף לעיניהם גרם מדרגות אשר הוביל עמוק אל תוך האפלה. הצעירים עקבו אחר האיש המסתורי, עד שאחד מהם, תפוס באימה, בכה: "בשם אדוני! איכן הוא לוקח אותנו!?" על פי האגדה, הגייתו של השם הקדוש הרתיחה את האיש המסתורי, אשר לא היה אחר מאשר השטן עצמו! הכעס שלו הפקיע בפיצוץ אדיר אשר הזניק את הצעירים באוויר לעבר כל. אחד הצעירים נמצא תלוי על פני מעקה גשר סאריה (Sarria); השני נמצא חבוק למגדל הפעמונים של הקתדרלה, ואילו השלישי הועף הישר אל תוך המגדל של סן פאליו (San Feliu). זו הסיבה שכיום עומד לו המגדל ערוף ראש.
