בגדות נהר האברו, בדרום נאווארה, נפרשת טודלה — עיר שעברה ההיסטורי מתגלה בין סמטאות צרות וכיכרות עתיקות. כאן נולד בנימין מטודלה, ההיסטוריון-נוסע שחצה את העולם בימי הביניים והותיר עדות נדירה על קהילות יהודיות ברחבי הגלובוס. דמותו משמשת שער כניסה לסיפור של זוהר תרבותי, דו־קיום וזיכרון — סיפור שמתעורר לחיים בעיר המזמינה כיום את המבקר לעקוב אחר עקבותיו בעיניים עכשוויות.
במאה ה־12, כאשר אירופה החלה רק לפקוח עיניים לעולם המסחר והתרבות, יצא מטודלה אדם שעתיד להפוך לכרוניקן בינלאומי. בנימין מטודלה עזב את עירו בדרכו למזרח, ועבר בין קהילות יהודיות מפרובאנס ועד בגדאד, דרך קונסטנטינופול, ירושלים ומצרים. ספר המסעות שחיבר אינו רק מדריך גאוגרפי; זהו מפת חיים של התפוצה הספרדית, תיעוד נדיר של הווי הקהילות היהודיות סביב אגן הים התיכון והמזרח הקרוב.
בנימין לא הסתפק בתיאור ערים ובתי כנסת. הוא רשם מנהגים, נתונים דמוגרפיים, מתיחויות פוליטיות ונתיבי מסחר. הודות לו אנו יודעים כיצד נוהלו הקהילות, באילו מקצועות עסקו תושביהן וכיצד שמרו על אמונתן בתקופות של חוסר יציבות. מבטו — סקרני, מדויק וחף מהטיה — משקף את מעמדה התרבותי של טודלה, שהייתה באותם ימים מרכז ידע ודוגמא לדו־קיום.
כדי להבין את דמותו של המטייל הנודע ואת העולם שדחף אותו לחצות מרחקים, חשוב להתבונן בעיר שבה נולד. טודלה לא הייתה כפר נידח, אלא מוקד תרבותי וכלכלי שבו פרחה הקהילה היהודית והגיעה לאחת מתקופות השגשוג הגדולות בתולדותיה. רקע זה מסביר כיצד בנימין זכה לחינוך רחב, וליכולת להסתכל על העולם בעיניים פתוחות — תוצר של חברה ששימשה במשך דורות מודל של למידה ודו־קיום.
ההיסטוריה היהודית בטודלה: תור זהב ואתגרים
ראשית ההתיישבות היהודית בטודלה נעוצה במאה ה־9, תחת שלטון מוסלמי, והיא הלכה והתחזקה לאחר כיבושה ב־1119 בידי אלפונסו הראשון. העיר הפכה בהדרגה לאחד המרכזים הספרדיים היהודיים החשובים ביותר בחצי האי האיברי. במאות ה־11 וה־12 חוותה טודלה את תור הזהב שלה: לצד בנימין, פעלו בעיר חכמים דוגמת אברהם אבן עזרא — המשורר, המתמטיקאי והאסטרונום — ויהודה הלוי, גדול המשוררים העבריים והרוח החיה מאחורי יצירת מופת שנשארה רלוונטית עד ימינו.
הקהילה היהודית בטודלה לא הצטיינה רק בתחום האינטלקטואלי. היא הייתה מנוע כלכלי משמעותי, ושימשה מרכז למסחר, רפואה ופיננסים. דמות דוגמת אזמאל דה אבליטס אף ייסדה בעיר את הבנק הראשון בנאווארה, מה שחיזק את מעמדה של טודלה כמרכז פיננסי חשוב. לרובע היהודי היו פריווילגיות נרחבות, ובהן שמירה על חלק מחומות העיר, והוא נהנה ממעמד אוטונומי וממערכת מוסדות עצמאית.
אולם השגשוג לא נמשך לנצח. החל מהמאה ה־14 גברו המתח החברתי והדתי. מגפת הדבר, לצד התקפות כמו זו של הפסטורלים ב־1328, וכן הגבלות חוקיות חדשות — כולם ערערו את הדו־קיום. לבסוף, בשנת 1498, שש שנים לאחר גירוש יהודי קסטיליה, גורשו גם יהודי נאווארה. איתם כבתה מסורת עתיקה שעיצבה את אופייה הקוסמופוליטי של טודלה.
מסלול ברובע היהודי: זיכרון חי
כיום, זיכרון הקהילה היהודית חי בסמטאות העיר. בטודלה שרדו שני רבעים יהודיים: ה"יהודריה וטולה" — הרובע העתיק ביותר, הסמוך לקתדרלה ולנהר קיילס — וה"יהודריה נואבה", שהוקמה ב־1170 בידי המלך סנצ'ו השישי בסמוך למצודה. הליכה בכיכר היהודים וברחובות הסמוכים אליה חושפת את המבנה העירוני שבו ניצבו בתי הכנסת, בתי המדרש והבתים המפוארים של ראשי הקהילה.
המסלול כולל את הקלויסטר של הקתדרלה, שבו התגלו ממצאים שעשויים להיות שרידי בית כנסת קדום, וכן רחובות שהמשיכו לשאת שמות הקשורים למסורת היהודית. מסלולים מסומנים מאפשרים לעקוב אחר התוואי הביניימי, וסיורים מודרכים מתבלים את ההליכה בסיפורים, פרטים היסטוריים ואנקדוטות מחיי הקהילה.
כחלק מחברותה ברשת ערי המורשת היהודית בספרד מציינת טודלה מדי שנה את יום התרבות היהודית האירופי ואת שוק ימי הביניים של "שלוש התרבויות". אירועים אלה ממלאים את העיר במוזיקה, סדנאות ובישול בהשראה ספרדית־יהודית. אך זוהי לא רק חגיגה נוסטלגית: זוהי גשר בין עבר להווה, הזמנה לפגוש מחדש את הרב-תרבותיות שעיצבה את נאווארה לדורותיה.
