מסע אחורה בזמן אל עבר המאה ה-14 מגלה דרך סיפוריהם של דמויות מן העבר, כיצד חיו אבותינו העשירים בתקופת הזהב של העיר ג׳ירונה הקסומה
היבטיה הנסתרים של ההיסטוריה תמיד משכו אותי באופן מסתורי. מי לא חלם אי פעם לנסוע חזרה בזמן וללכת לצדם של קודמיו מאות שנים אחורה? ובמקרה של ההיסטוריה היהודית, כמה מסקרן זה לגלות ממקור ראשון כיצד אבותינו היהודים חיו בעידני הזהב המרהיבים של קטלוניה?
לאחרונה עמדה בפני הזדמנות לעשות מסע זמן שכזה; אולי לא פשוטו כמשמעו, אלא איכשהו דרך המילה הכתובה. היעד שלי היה ג׳ירונה של ימי הביניים, ונקודת המוצא שלי – מוזיאון ההיסטוריה היהודית שבלב הרובע היהודי של העיר.
ביקשתי ללמוד על סיפורה העשיר אך אם זאת כה חבוי של יהדות קטלוניה; תקופה בה שורשיה של הקהילה הוצבו כה עמוק בחיי האיזור, עד לשגשוג כלכלי ותרבותי חסר תקדים. בשנים האחרונות מתגלים יותר ויותר פרטים על חיי הקהילה בתקופת שיא עושרה, החושפים כיצד נראו בתי הכנסת שלה, מנהגיה, טקסיה וסיפורי חבריה הבולטים ביותר של הקהילה.
בהיותי משוטט ברחובותיו העתיקים והמרשימים של הרובע היהודי, כמו רחוב פורסה (Força), רחוב קלאבריה (Claveria) וסמטת סנט ליורנט (Sant Llorenç) הזעירה; התחלתי לשקוע עמוק לתוך עולמה של ג׳ירונה העתיקה, עד שיכולתי לדמיין את עצמי כחבר הקהילה של אותה התקופה.
במסע הדמיוני שלי בזמן, ניסיתי להזכר בשמם של דמויות חשובות של אותם הימים ונתקלתי בשמם של משפחת פאלקו (Falco) היהודית והמפורסמת שהתיישבה בג׳ירונה במאה ה-14, ואשר בניה היו מהמשפיעים ביותר בזמנם. יכולתי לדמיין את האחים בן-שלום ויוסף פאלקו, אנשי עסקים אהודים, מתהלכים באותן רחובות רצופות האבן, לפני למעלה מ-600 שנים. שני האחים עסקו בחיובי הלוואות ומסים ועל כן בצעירותם בוודאי סיירו מעלה ומטה ברחובות הרובע עם שקיות ענקיות של פלוריני זהב, עד שהגיעו לממוחיות אשר השביחה את שמם. ממה ששמעתי, האחים פאלקו מעולם לא זכו לעסקים רעים, שכן הם חרטו על דגלם את נחישותם וחוסר ירוא מכל יריב, מפקד או מלך; ודווקא הבוז הזה הוא שבזמן מסוים, בתקרית אחת, כמעט עלה לבן-שלום פאלקו בחייו.
בשנת 1379, יהודי מהעיירה הסמוכה בשם פרה-תאיידה (Peratallada) הועמד לדין באישום חילול קודש, כצפוי. אם זאת, נציג האינקוויזיציה הבטיח לפטור את היהודי מכל אישום, באם ישלם קנס של 100 פלוריני זהב. הקנס שולם לאלתר, אך כעוול לאסיר – הוא אינו שוחרר.
האינקוויזיטור קיבל את כספו וכנוהל שגרתי חתם על תקבול תשלום הקנס אשר הועבר לידיו של בן-שלום פאלקו המוערך, שכנראה קידם את הכסף לעסקה ועבורה דרש קבלה.
בינתיים סיפור עסקת העוול התפשט בקרבת האצולה היהודית עד שהגיע למלך פדרו הרביעי בעצמו, שהחליט להתערב בהגנתו של היהודי בהבטחה לזכות את אסיר באם תוצג בפניו קבלה על פטור העונש. אך באופן מפתיע, ומבלי לתת סיבה, פאלקו סרב בכל תוקף למסור את הנייר.
ישנן השערות רבות בנוגע להתנהגות של מר פאלקו, בין אם עשה זאת מתוך דאגה כנה לאובדן ההוכחה היחידה לשחרורו של חבר קהילתו, ובין אם מתוך חמדנותו בדאגה כי יאבד את הערובה היחידה לחיוב הלוואתו.
כמובן שהמלך, בשמיעת תגובתו היהירה של פאלקו הורה בדרישה נמרצת ממושל ג׳ירונה לבצע שיגור מיוחד של הפטור על ידי האציל הבזוי בעצמו. למזלו, פאלקו יצא מהפרשה ללא פגע וכנראה מבלי לאבד את טובת המלוכה, שכן בן-שלום המשיך להתקדם לעמדות חשובות בג׳ירונה ושמו היה למכובד בארץ כולה.
רובעי ימי הביניים של ג׳ירונה מסתירים את מאות סיפוריהם של הדמויות שאכלסו פעם את רחובותיה, כאשר כל סיפור מהווה קטע מהיסטוריה שלמה הממתינה לגילויה.
טיילו ברחובותיה של ג׳ירונה והניחו לעיר לקחת אתכם במסע בזמן; כך תגלו חלק מהעבר שלכם, תזהו מה נשאר ממנו עמכם היום, ותבחרו מה תקחו עמכם לדרך כמורשת לדורותיכם הבאים.
