טיול של חצי יום נשמע קצר, אבל בג׳ירונה הוא יאפשר לכם ליהנות מאטרקציות, שופינג, גסטרונומיה, מוזיאונים ועוד שלל אפשרויות נהדרות ומגוונות. רק קחו מפה ולכו בעקבות הסיפורים
דקות ספורות מהתחנה המרכזית של ג׳ירונה, נמצא משרד התיירות, ברחוב רמבלה ליברטאד. שם המליצו לנו להתחיל את סיורנו ב'קאל', הרובע היהודי (בקטלנית). התקדמנו ברגל לליבה העתיק של העיר ומיד עם כניסתנו לרחובותיו הצרים והמעוקלים הלכנו לגמרי לאיבוד. מעולם לא ראיתי כל כך הרבה עושר בחללים כה קטנים. העירוב בין תרבויות וסגנונות מוכיחים כמה היסטוריה יש בכל הפינות של העיר. משם המשכנו לבית המרחץ הערבי ברחוב פראן, ליד קטדרלת העיר היפיפיה. בית המרחץ נבנה במאה ה-12 בהשראת שרידי המרחצאות הרומאים אשר היו נפוצים ברחבי קטלוניה (כבר בימי הביניים הייתה מודעות תרבותית-היסטורית בספרד). מלבד יופיו של המבנה עצמו, מדהים לראות כמה טוב הוא משומר, כאילו הזמן שם לא זז. לא היה צורך להזמין כרטיסים מראש (2 אירו לכרטיס) והאתר פתוח כל ימות השנה בין השעות 10-14 ובקיץ עד 19:00.
מפה המשכנו לפי המפה, למוזיאון ההיסטוריה היהודית של ג׳ירונה. מסתבר שהמוזיאון בנוי על שרידי המרכז היהודי של העיר מתקופת ימי הביניים, בו היה בית הכנסת, מקווה ואף משחטה. למרות שאני לא חובב מוזיאונים גדול, אני חייב להודות שהביקור היה מרתק. המוזיאון נמצא בלב האיזור היפה ביותר של ה'קאל' (רחוב פורסה 8), ופתוח כל יום מלבד ימי שני ובמחיר 4 אירו לאדם (6 אירו לביקור מודרך). סיבה נוספת, ואולי החשובה ביותר לביקור במוזיאון, היא ביקור במקווה מהמאה ה-15 אשר התגלתה במקרה לפני מספר שנים ומצב השימור שלו משתווה למקוואות בסלו, סיציליה ומונטפלייר.
הגיעה שעת הצהריים ואיתה הקרקור הקל בבטן. יצאנו מהמוזיאון בחיפוש אחר אוכל אך החלטנו לעבור דרך רחובות הרננדס ופורסה, אשר היו פעם הרחובות הראשיים של הרובע. הליכה ב'מסלול המזוזות' תאפשר לנו לראות האם באמת התגוררו פה המקובלים החשובים אשר סופר לנו עליהם. והנה, דלת אחר דלת, על כל משקוף ראינו את החריצים בהם הוכנסו קלפי המזוזה ונקבעו המזוזות. אני חייב להודות שזה סיור הנוגע עמוק בלב.
בשלב הזה הרעב הגיעה לשיאו. במקרה הסתבר לנו שעמדנו בעיר המחזיקה בשיא עולמי של המספר הגבוה ביותר של מסעדות מישלן למטר מרובע. מה עשינו? התבוננו במחירים. בג׳ירונה יש מבחר עצום של מסעדות מכל הסוגים וטווחי מחירים ובהיותינו ברובע היהודי בחרנו במסעדה המתמחה באוכל ספרדי יהודי וכשר – מסעדת דראפס. המסעדה הגישה מנות גדולות לשיתוף בין מספר סועדים בסגנון מזרחי ובהשראה גסטרונומית המגיעה מכל פינות אגן התיכון. יצאנו שבעים ומרוצים מארוחה שכללה מנה ראשונה, שנייה, יין, קינוח וקפה במחיר של כ-30 אירו כל אחד. כדאי לכם מאוד לטעום מהתפריט בשם 'SEFARADI'! המסעדה נמצאת ברחוב קורט ריאל 2, קרוב מאוד למוזיאון.
בזמן שסעדנו התחיל הגשם, תופעה נפוצה באוקטובר. אך כמו שהגשם מגיע, כך הוא גם בורח, אז אין סיבה להיבהל. רצינו להתאוורר ולהתרשם מהנופים המקיפים את העיר (העיר מוקפת בשני נחלים יפייפים, על כן קראו לה הרומאים "ג׳ירונה" (חירונה) – "המוקפת"). זה היה הרגע המתאים לטיול על חומות העיר. החומות המקיפות את ג׳ירונה נבנו במאה ה-15 על שרידים רומאים לפני מעל 2000 שנה. במהלך המאה האחרונה החומה שופצה והעירייה בנתה מעליה טיילת מוגבהת 'PASSEIG DE LA MURALLA' המאפשרת לחוות את העיר ואת הנוף מלמעלה. החלטנו להקיף את כל העיר (כשעה וחצי בקצב איטי והמון תמונות קבוצתיות). צפינו בשקיעה במקום היפה ביותר בטיילת, בקטע הצפוני ביותר בה עומד לו באלגנטיות מונז'ואיק ('הר היהודים'). בתקופת ימי הביניים בתי הקברות היהודים היו ממוקמים כקילומטר אל תוך ההרים המקיפים את ערי קטלוניה. ישנם עשרות אגדות בנות מאות שנים על הרי היהודים, המספרים על שדונים, קללות ואוצרות חבויים.
לבסוף, שעה וחצי לפני החזרה לברצלונה, מצאנו את עצמנו, איך לא, ברחובות השופינג. מלבד ביקור בכמה חנויות מקומיות ויפיפיות אין מה להשוות למה שהולך בברצלונה, במיוחד בנושא המחירים. השעה כבר 20:00 ואנחנו על הרכבת לכיוון ברצלונה. כתוב בלוח שהיעד הסופי שלה מדריד אטוצ'ה; מפתה מאוד להישאר ברכבת, אולי בטיול הבא נרד שם.
