במאה העשירית לא הייתה קוֹרְדוֹבָה סתם עיר – היא הייתה בירת התרבות של אל-אַנְדַלוּס ואחד המרכזים המשפיעים ביותר של המחשבה היהודית בכל אירופה. תחת ח'ליפותו של עבד אל-רחמן השלישי זכתה הקהילה היהודית לתור זהב יוצא דופן: חילופי תרבות ומדע אינטנסיביים שהטביעו חותם עמוק על הים התיכון כולו.
בלב הפריחה הזו עמד חסדאי אבן שפרוט – רופא החצר, דיפלומט, פלא לשוני ואחד מנדיבי התרבות העברית הגדולים בימי הביניים. קוֹרְדוֹבָה שלו משכה דקדוקנים מלוסנה, משוררים מסַרַגוֹסָה וחכמים אפילו מקירואן. לימוד התלמוד והפילולוגיה העברית לא רק חיו לצד המדע הערבי – הם התעשרו זה מזה והקימו למעשה רפובליקה ים-תיכונית של רוח מאות שנים לפני שהמושג נולד.
אף דמות אינה מגלמת טוב יותר את ההאבקה הצולבת הפורייה הזו מאשר הרמב"ם – רבי משה בן מימון (1138–1204). נולד בקוֹרְדוֹבָה וגדל באווירה של תסיסה אינטלקטואלית, הוא חיבר יצירות – ובראשן "מורה נבוכים" – ששינו לנצח את הפילוסופיה היהודית, המוסלמית והנוצרית כאחת. גם כשהגלות לקחה אותו עד פֿוּסְטַאט שבמצרים, קוֹרְדוֹבָה נשארה מולדתו הרוחנית של מי שראה בשכל עצמו סוג של עבודת השם.
החודרייה של קוֹרְדוֹבָה: מסע בזמן שהוכרז כאתר מורשת עולמית
היום מזמינה אותנו החודרייה של קוֹרְדוֹבָה – אתר מורשת עולמית של אונסק"ו – לחזור מאות שנים אחורה. הרחובות הצרים שלה – רחוב היהודים, תומאס קוֹנְדֵה, כיכר מימונידס – שמרו על תוואי ימי הביניים שבו פעם הדהדו תפילות עבריות וצלילי מוזיקה אנדלוסית. החודרייה אינה שחזור תיירותי – זהו רובע חי שבו היסטוריה ויומיום נפגשים בהרמוניה.
בין המקומות שחובה לראות בולטים במיוחד בית הכנסת של קוֹרְדוֹבָה, שנבנה ב-1315 בסגנון מודחאר והוא אחד משלושת בתי הכנסת מימי הביניים ששרדו בספרד. עבודות הטיח והכתובות העבריות שלו הן עדות נדירה לאמנות התקופה. בית ספרד, מרכז תרבות לזכר יהדות ספרד, מציג תערוכות על חיי היומיום, המוזיקה והמסורות של יהודי אנדלוסיה והגלות. פסל הרמב"ם בכיכר טיבריאדס הוא מחווה מרגשת לפילוסוף ששינה את פני המחשבה היהודית העולמית. קפלת סן בַּרְטוֹלוֹמֵה, פנינה מודחארית מהמאה ה-14, משקפת את הדו-קיום התרבותי של קוֹרְדוֹבָה של אז.
חוויות שחורגות מהאבנים
קוֹרְדוֹבָה נטעמת לאט, אבל מדי פעם היא מעניקה רגעים כה עזי אווירה שהם נדמים כבוימים. אחד המרגשים שבהם הוא קונצרטים של מוזיקה ספרדית לאור נרות, שמתקיימים בעונות מסוימות בבית ספרד או בחצר בית מסורתי בחודרייה. הערבים האינטימיים הללו – לעיתים נוכחים בהם לא יותר מ-25 איש – מגישים רומנסות, קנטיגות ונעמי לדינו כשהחדר מואר רק בנצנוץ חם של נרות. היסטוריון או אוצר מציג כל יצירה וקושר את מנגינתה לחיי המשפחות היהודיות האנדלוסיות: שירי אהבה מרוֹדוֹס, פיוטים מליטורגיה טולדנית או קינות שנולדו מהגירוש האיברי. הזמן כאילו מתקפל, והחודרייה – שרבים עוברים בה במהירות עם מפה – הופכת לתיבת תהודה של הזיכרון.
פסטיבל המוזיקה הספרדית הבינלאומי: ספטמבר תחת כוכבים
אחת הדרכים היפות ביותר להתחבר לזיכרון הספרדי החי של קוֹרְדוֹבָה היא פסטיבל המוזיקה הספרדית הבינלאומי, שמתקיים מדי שנה (בדרך כלל בספטמבר) בגן הבוטני המלכותי. בתמיכת רשת ערי היהודים של ספרד – דרכי ספרד, הפסטיבל מארח אמנים מהשורה הראשונה של מוזיקה ספרדית, לדינו ושורשים ים-תיכוניים בקונצרטים, הרצאות וחוויות סוחפות. כאן לא רק שומעים – שוהים. הקהל נח תחת שמיים זרועי כוכבים, שותה תה ומתענג על ממתקים ספרדיים מסורתיים בטברנה שמשחזרת אווירה היסטורית. הגן הבוטני, גלגול מודרני של גני אנדלוסיה העתיקים, משמש מגבר חי לעוּד, לַעוּטָה, קול ומיתרים – ונותן לכל ביצוע תהודה עתיקה ועכשווית כאחת.
פינות נסתרות ושכבות של היסטוריה
מעבר לאתרים הגדולים, קוֹרְדוֹבָה שומרת אוצרות שחושפים את ההיסטוריה שלה בשכבות. מוזיאון האלכימיה, למשל, מקשר בין העבר המדעי של העיר למסורות המיסטיות ומציע מבט ייחודי על הידע של ימי הביניים. טיול ליד שער אַלְמוֹדוֹבַר מגלה שרידי חומה עתיקה וסמטאות שקטות שבהן עדיין פועם האווירה האמיתית של החודרייה – מושלם למי שמחפש אותנטיות הרחק מההמונים.
המורשת היהודית הקוֹרְדוֹבֶסית אינה רק אבנים: היא זיכרון וזהות חיים. יוזמות של רשת ערי היהודים של ספרד – דרכי ספרד פועלות ללא לאות לשמר ולהפיץ את המורשת הזו דרך תוכניות חינוכיות, אירועי תרבות ומשאבים דיגיטליים. כשצועדים ברחובות האלה, לא רק מגלים עבר יוצא דופן – משתתפים במאמץ משותף לשמור על ההיסטוריה הספרדית חיה, דרך המורשת הספרדית.
