בעמק האֶבְּרוֹ של חבל לה ריוחה שוכנת קַלָהוֹרָה, עיר שבה נשתמרה אחת הקהילות היהודיות המתועדות ביותר בקסטיליה של ימי הביניים. כבר במאה ה-11 מופיעים יהודים בתעודות המקומיות, ובסוף המאה ה-13 הם מהווים כ-15% מתושבי העיר – כמעט 500 נפש. הרחק מלהיות שוליים, האלחמה הייתה שותפה מרכזית בכלכלת העיר: בשנת 1320 השקיעה הקהילה 750 מַרַבֶדִיִים בבניית טחנות קמח על נהר האברו – השקעה שהציבה אותה בלב ליבה של צמיחתה של קַלָהוֹרָה.
החודרייה התרכזה סביב רַסִיּוֹ דה סן פְרַנְסִיסְקוֹ, בתוך מתחם מוקף חומה ליד כנסיית סן פרנסיסקו של ימינו וליד המצודה העתיקה. הכניסה הייתה דרך שער החודרייה (Puerta de la Judería), בצומת הרחובות קַבֵּסוֹ, סַסְטְרֵס ודֵאָן פַּלַסְיוֹס. בית כנסת, מקווה, קצביה כשרה, תנורים ובית קברות יצרו מרקם עירוני שלם ובעל חיים משלו. כיום כמעט שלא נותרו מבנים, אך מפות מורשת עירוניות ושלטי הסבר מאפשרים ללכת סביב תחומי הרובע ולדמיין את קצב החיים שהיה פעם.
ארכיון של תורה
בשנת 1929 גילו כמרי הקתדרלה פרננדו בוחנדה וחוליאן קנטרה קלף של ספר תורה ששימש ככריכה לספרי פרקי הקתדרלה מהמאה ה-15. הקטע, באורך 1.49 מטר וברוחב 64 ס"מ, כולל תשע עמודות טקסט משמות ד':י"ח–י"א:י', סיפור יציאת מצרים. כל עמודה בנויה מ-43 שורות, בדיוק לפי כללי ספרי תורה בכל העולם. ההערכה היא שהקלף מהמאה ה-13 ושייך היה לבית הכנסת של קַלָהוֹרָה עצמה – אותו בית כנסת שבו נפטר בשנת 1167 רבי אברהם אבן עזרא. אחרי הגירוש הפך בית הכנסת למנזר סן פרנסיסקו (היום מוזיאון הצעדים הקדושים), והקלף מוצג כיום בקלויסטר של קתדרלת סנטה מריה, בתוך המוזיאון הדיוקסי.
הגילוי הופך את קַלָהוֹרָה לייחודית בין ערי ספרד: לא רק שיש לה תיעוד ארכיוני עשיר, אלא גם כתב יד ליטורגי עברי שקשור ישירות לאלחמה המקומית. לצד חוזי נדל"ן ומסחר שנכתבו בכתב עברי, הקלף מעיד על שילובה העמוק של הקהילה בחיי העיר ועל חותמה התרבותי שנשאר.
אלחמה מובילה
מהמאה ה-13 ועד ה-15 הייתה קַלָהוֹרָה האלחמה החשובה ביותר בלה ריוחה, לפני העיר הַרוֹ. בחלוקת המסים של 1474 תרמה קַלָהוֹרָה 3,000 מַרַבֶדִיִים – יותר מ-2,500 של הַרוֹ – למרות מלחמות האזרחים וחוקי האפליה כמו חוקי אַיוֹן מ-1412. המספרים משקפים גם חוסן וגם לחץ גובר לקראת הגירוש של 1492.
מה לראות היום
הכי פשוט ומרגש הוא ללכת ברגל: לעקוב אחר תוואי הרובע סביב רַסִיּוֹ דה סן פְרַנְסִיסְקוֹ והרחובות סַסְטְרֵס–קַבֵּסוֹ–מֻרַיֶיס, שם שלטי ההסבר משחזרים את הטופוגרפיה של ימי הביניים. כדאי לעצור בצומת שער החודרייה ולדמיין את התנועה שזרמה פעם פנימה והחוצה. במוזיאון הקתדרלה אפשר לבקש לראות את קלף התורה (גם אם אינו מוצג תמידית, הצוות מכיר את הסיפור ומאשר את מקורו).
פינות נסתרות למטיילים
השקעת האלחמה בטחנות הקמח ב-1320 היא מקרה נדיר של שיתוף פעולה מתועד במספרים; בארכיון העירייה עדיין שמורים חשבונות הטחנות. במוזיאון שמורים גם חוזים בעברית מהמאות ה-13 וה-14 שמרמזים על עיסוקם של יהודים בגידול גפנים ובסחר יין – לב ליבה של לה ריוחה.
הרובע היהודי של קַלָהוֹרָה אולי איבד את בנייניו, אך זיכרונו חי בקלף, בחוזים וברחובות עצמם. מי שצועד היום ברַסִיּוֹ דה סן פְרַנְסִיסְקוֹ או עומד ליד שער החודרייה אינו רק מטייל בטופוגרפיה מימי הביניים – הוא נכנס למסע על חוסן והסתגלות.
במסגרת רשת ערי היהודים של ספרד, קַלָהוֹרָה מציעה קול שקט אך מתועד היטב. קלף התורה, בית הכנסת שהפך למנזר, התעודות – כולם מזמינים אותנו להרהר איך קהילות פורחות, נעקרות ונזכרות. לבוא לקַלָהוֹרָה זה להיכנס לסיפור רב-שכבתי שבו ההיסטוריה נקראת לא רק באבן, אלא גם בדיו, בקלף ובזיכרון החי של העיר.
