כשהשמש נמסה מאחורי הרי הסובטיקה, האבן הלבנה של לוסנה הופכת לגוון של לחם טרי והאוויר נרעד מריח זיתים. קבוצה קטנה עומדת בפתח הנקרופוליס היהודי, פנסים ביד, והמדריך לוחש כאילו מפחד להעיר את המתים: מצבות עם כתובות עבריות, שברי ברכות, שמות משפחה שהפכו את לוסנה במאות ה-9 עד ה-12 לעיר היהודית הגדולה והחשובה ביותר באנדלוסיה – מקום שבו רוב התושבים היו יהודים, דבר נדיר כל כך בחצי האי האיברי.
זו לא סתם סיור לילי. זו הנשמה של שבוע הספרדיות של לוסנה – אירוע שפותח את העיר כמו ספר ישן ומאפשר לך לגעת בדפים.
עיר שנולדה מעברית
בלוסנה קראו לה בערבית אליוסנה, ובעברית – אלי הושענא. היא הייתה רפובליקה יהודית קטנה בתוך אל-אנדלוס: שלטון עצמי, בתי מדרש, משוררים ששיריהם הגיעו עד קהיר ואוקספורד. דונש בן לברט, יצחק אבן גיקטילה, יצחק אבן גיאת – שמות שנלמדים עד היום. ב-2006 נחשפה הנקרופוליס: יותר מ-400 קברים שמורים להפליא, ארכיון פתוח שבו הכתובות בעברית מדברות ישירות אליך – תאריכים, ברכות, תארים רבניים, שושלות שלמות.
שבוע הספרדיות – לא פולקלור, אלא תשוקה אינטלקטואלית
זה לא עוד פסטיבל. זה מפגש של חוקרים, מוזיקאים ושפים שמגישים את ימי הביניים על מגש של כבוד.
- סיורים ליליים בנקרופוליס – ארכיאולוגים ואפיגרפיסטים קוראים בקול את הכתובות בעברית, מספרים על טקסי קבורה ומקשרים בין המאה ה-11 להיום. המקומות נגמרים חודשים מראש.
- קונצרטים של לדינו בחצרות מנזריות – הקול הופך לעדות.
- מסלולים ספרותיים – "לוסנה היהודית: עיר המשוררים" ו"נשות ספרד" – עוברים בסמטאות שבהן פעם דנו בדקדוק עברי.
- ארוחות מימי הביניים – חצילים בדבש, תבשילי שקדים, עלי כותרת של הדרים – עם שמן זית לוסנה ויין מונטייה-מורילס.
- סדנאות אסטרונומיה יהודית – תחת שמיים שחורים לגמרי, משחזרים את תצפיות הירח שקבעו את לוח השנה של חכמי לוסנה.
השבוע מתקיים בדרך כלל בספטמבר. תאריכים מדויקים והרשמה – באתר העירייה וב-redjuderias.org.
מעבר לפסטיבל – מסלול למי שיודע ללכת לאט
- הנקרופוליס היהודית – הפנינה המוחלטת. סיור מודרך חובה, רצוי בשקיעה או בלילה.
- טירת מורל ומוזיאון ארכיאולוגי – שם שוכנות הממצאים שמספרים איך חיו היהודים בתוך המרקם העירוני.
- רובע סנטיאגו – אזור החודרייה הישנה, סמטאות צרות, בתים של אומנים, אווירה ביתית שמתגמלת מי שמשוטט בלי מטרה.
- כנסיית סן מטאו – גותי מאוחר ורנסנס, עם קישוטים שמספרים את השינוי אחרי 1492.
- חצר טירת מורל בזמן השקיעה – מקום שבו השקט הזהוב שווה את כל הנסיעה.
לוסנה לא נגמרת בכיכר המרכזית
כאן עדיין מכינים כלי חרס וגילופי עץ בטכניקות כמעט מימי הביניים. כאן טועמים שמן זית שמזכיר את הקשרים היהודיים-אנדלוסיים. כאן יושבים בבתי קפה ומרגישים שהשיחה זורמת באותה קלות כמו לפני אלף שנה.
חלק מרשת דרכי ספרד – Caminos de Sefarad – לוסנה היא אחת הביטויים היפים ביותר של הפרויקט האירופי לשימור וחינוך. שבוע הספרדיות שלה הוא לא אירוע – הוא חזרה הביתה למקום שלא ידעת שחיכה לך
