ביקור בספרד מזוהה לרוב עם חופים שטופי שמש, פלמנקו ו"פיאסטות" צבעוניות. אך לצד האטרקציות המוכרות, הארץ מציעה גם מסע אל ספרד של פעם – ספרד היהודית, ספרדד. נקודת המפגש הזו בולטת במיוחד בעיירה ריבדאביה, השוכנת בדרום-מערב מחוז אורנסה שבגליסיה. ה־Xudería שלה, הרובע היהודי העתיק, משמר עד היום את שגרת החיים של קהילה יהודית תוססת ומזמין מבקרים לשוטט בסמטאותיה ולגעת בעבר שנשמר בין בתיה.
כפי שמתארים היסטוריונים, קהילות יהודיות פרחו ברחבי חצי האי האיברי מן התקופה הרומית ועד ימי הביניים. לפני ימי האינקוויזיציה חיו באזור כ־200 אלף יהודים – כ־5% מאוכלוסיית הממלכות. בגליסיה מוזכרת נוכחות יהודית כבר משנת 1065, אז שימשה בירת הממלכה. המשיכה הכלכלית של האזור הביאה משפחות יהודיות לריבדאביה, שבשנת 1400 כבר מנתה קהילה של כ־1,200 נפש, שעסקה במסחר, מלאכה ומלומדות.
חלקם היו קשורים גם לעולם האצולה והשלטון. אברהם דה ליאון, למשל, היה גובה מלכותי של alcabalas – מס חשוב על יין. הוא הגיע לריבדאביה סביב שנת 1440 והפך לדמות מפתח בחצרו של דייגו פרס סרמיינטו, אדון העיר.
הדו־קיום הזה נמשך עד גירוש יהודי ספרד ב־1492, שהביא לגירוש או להמרת דת בכפייה. למרות זאת, ריבדאביה שמרה על שכבות רבות מהנוכחות היהודית, והיא נחשבת כיום לאוצר היסטורי ייחודי המתמסר לשחזור המורשת היהודית של האזור.
עקבות התרבות היהודית בריבדאביה
הסיור ברובע היהודי מתחיל בכיכר המרכזית, Plaza Mayor, שם ניצבים בית העירייה ומגדל הפעמון – מבנה מרשים הכולל בימת פעמון מברזל, שעון מן המאה ה־19 ושעון שמש מהמאה ה־18. ממול שוכן הפאסו של רוזני ריבדאביה, שבו נמצא משרד התיירות, הכניסה לטירה והמוזיאון הספרדי של גליסיה.
במספר 7 של Plaza Mayor שוכן המרכז היהודי – תשתית תרבותית ייחודית בגליסיה. המרכז, ששופץ ביוני 2024, מציג פריטים נדירים מההיסטוריה היהודית באזור: מנורה חקוקה מאבן מקתדרלת טוי, מצבה מהמאה ה־10–11 מקורוניה ורפליקות של חפצים יהודיים עתיקים.
לאורך רחוב Rúa da Xudería, "רחוב הרובע היהודי", אפשר להבחין באריחים עם מנורות, אותיות עבריות ומגיני דוד המעטרים את חזיתות הבתים – עדויות חיות לקהילה ששגשגה כאן. סמוך לצומת עם Calle San Martiño נזכרת ברשומות היסטוריות בית הכנסת "תורה".
המשך הדרך מוביל אל Plaza de la Magdalena, כיכר מרכזית של הרובע, שבעבר הייתה שוק פעיל של סוחרים ואמנים יהודים. הכנסייה על שם מרים המגדלית מוסיפה נופך ארכיטקטוני לתמונה.
רחובות מפתח נוספים – Porta Nova de Arriba, Porta Nova de Abaixo, Rúa dos Fornos ו־Rúa de San Martiño, שבה ניצב "בית האינקוויזיציה" – יוצרים מארג מרתק של היסטוריה. ב־Porta Nova de Arriba, ליד מרכז מחקרי ימי הביניים, פעלה המאפייה ההיסטורית A Tafona da Herminia. בעלת המקום, הרמיניה רודריגס קרבלאל, החלה להכין מאפים יהודיים ב־1990 לצורך פסטיבל ספרדי – ומאז הפכה לסמל חי של המורשת היהודית המקומית. רבים רואים במאפייתה עצירה חיונית, כמעט כמו ביקור אצל סבתא יהודייה.
עד פרישתה ב־2021 נהגה לקום בארבע בבוקר להדליק תנור עצים ולהכין מאפים כמו ממולס עם אגוזים ומי-פריחת-תפוז, עוגיות ghorayebah מקמח לוז, kamisch-broit אגוזים, kichelech עם פרג ו־kupferlin משקדים – מסורת סוכרית של טעמים יהודיים.
מעבר להיסטוריה: מטבח וסיפורי יין
יופייה של ריבדאביה אינו מסתכם בעבר. העיר מפורסמת גם בגסטרונומיה וביינותיה, ובעיקר יינות הריביירו – מהעתיקים שבמסלולי הייצור המוגנים בספרד. ליהודים היה תפקיד משמעותי בפיתוח היין המקומי: הם שיכללו את טיפוח הכרמים, בנו טרסות ומערכות השקיה, ועסקו במסחר בינלאומי שהביא את היין עד איטליה, הולנד, גרמניה ואנגליה.
מידע נוסף על עולם היין ניתן למצוא בפסטיבל היין, המתקיים בשבת האחרונה של אוגוסט, או ב־מוזיאון היין של גליסיה – קומפלקס מהמאה ה־18 שבמרכז תערוכה המתארת את תולדות יינות הריביירו.
טעימה מהמטבח היהודי־גליסיאני ניתן לקבל במסעדות המגישות מנות כמו pollo sefardí – עוף ספרדי – או חצילים בסגנון יהודי.
ריבדאביה היא הרבה יותר מעיירה ציורית. היא מוזיאון חי של מורשת יהודית, המציע מפגש אינטימי עם עולם שנעלם אך ממשיך להדהד. סמטאות האבן, אתרי המורשת, המסורות והטעמים – כולם הופכים אותה ליעד חובה לכל מי שמבקש להבין את ריבוי הפנים של ההיסטוריה הספרדית.
מוזיאון היין של גליסיה:
הכניסה חופשית. שעות הפתיחה:
יום חמישי: 10:00–14:30
שישי–ראשון (חורף, 1 באוקטובר–31 במאי):
10:00–14:30 / 16:00–19:30
קיץ (1 ביוני–30 בספטמבר):
10:00–14:30 / 16:00–20:30
מרכז היהודי:
Plaza Mayor, 7, 32400, Ribadavia, Ourense
turismo@ribadavia.es
turismoribadavia.gal
